<h1>שו"ת הרשב"ש סימן תרל"ג (א')</h1>
<h2>דף לז:</h2>
עוד לו, על מה שהיה מחמיר על עצמו ללון תחת האויר ולצאת דרך גגות אם יש מת בבית הסמוך לו מחשש חורין וסדקין. אני אומר שאין לחוש לחורין וסדקין שהחור שלא נעשה בידי אדם צריך להיות שעורו מלא אגרוף, ומשנה שלימה שנינו בפי"ג ממסכת אהלות [מ"א] אכלה מים או שרצים או שאכלת מלחת שיעורן מלא אגרוף, כלומר שחור שעשאוהו שרצים כגון חולדה ואישות או עכברים או נמלים או שהיתה ארץ מליחה ונפתחה, שיעור אותו חור הוא מלא אגרוף. ובמסכת כלים פי"ז [מי"ב] ובמסכת בכורות בפרק על מומין אלו [ל"ז ע"ב] אמרינן שהוא אגרופו של בן אבטיח שהוא כראש גדול של אדם גדול, אם כן חור כזה שהוא כראש גדול של אדם נגלה הוא לעינים, ואלו היינו חוששין לחור קטן שהוא במלא מקדח היה אפשר לחוש לדבר הזה, אבל כל שלא נעשה בידי אדם אינו מביא הטומאה אלא א"כ הוא כראש גדול של אדם. ובנעשה בידי אדם ג"כ אם הוא עשוי לתשמיש אינו מביא את הטומאה אלא א"כ הוא פותח טפח על טפח, וכדתנן בסיפא דההיא מתניתין חשב עליו לתשמיש שיעורו בפותח טפח. ובחלון כזה נגלה הוא לעינים ולחור קטן שיהיה כמלא מקדח אין לחוש לו, לפי שזה החלון אינו מביא את הטומאה אלא א"כ הוא עשוי לאורה או לאויר וכדתנן התם הנעשה מאור שעורו כמלא מקדח של לשכה, ובבבה אחרונה [אהלות פי"ג מ"ד] תני נמי חלון שהוא עשוי לאויר כמלא מקדח. והעשוי לאורה והוא שאין מקום להכניס אורה לאותו בית אלא מאותו חלון כמו שכתבו המפרשים בפרק חזקת גבי מאי דאמר שמואל ולאורה הוי חזקה, וכן פירש הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה. וחלון העשוי לאויר הוא לשמור ממנו גנתו או חורבתו כפי קצת הפירושים, או הוא חלון העשוי לאורה שנזכר במשנה הקודמת כפי קצת הפירושים. והנה שני החלונות האלו ששיעורן קטן לא אפשר שנעשית לאורה או לשמור גנתו ולא ידע בהם, א"כ מה בדיקה צריך בזה. ועוד ששתי חלונות אלו לא נזכרו אלא כל שהן תחת האויר, כלומר שאינן בין שני בתים אלא שהם לאויר ומאהיל עליהם דבר אחר, אבל כל חלון שהוא בין שני בתים אינו מביא את הטומאה אלא א"כ הוא פותח טפח על טפח, כדתניא בתוספתא [אהלות פי"ד ה"ג] חלון שבין שני בתים שעורו בפותח טפח, וכתבו הרמב"ם ז"ל ורבינו שמשון ז"ל בפירושי המשנה שלהם [מ"ג] לפסק הלכה.
